פסק-דין בתיק ע"ב 3169-08

רקע

1.       לפנינו תביעתו של מר יעקב סולובייב (להלן: התובע), נגד מי שהיתה מעסיקתו בתקופה הרלוונטית לתביעה - מגאמא חברה לטכנולוגיות ותוצרים בע"מ (להלן: הנתבעת).

2.       התובע החל לעבוד בנתבעת ביום 1.1.03, במעבדה לבדיקת איכות מוצרי בטון. בתחילת עבודתו השתכר התובע 35 ש"ח לשעה, והחל מחודש 5/04 ירד שכר עבודתו ועמד על 27 ש"ח לשעה, עד לסיום עבודתו בנתבעת, מטעמים הקשורים להערכת נסיונו המקצועי בתחום הרלבנטי [ נ/1, ס' 7-4;תצהיר התובע - ת/1, ס' 3, 7; תלושי השכר - כתב התביעה, נספח ב'].

3.       במרבית תקופת העבודה התובע עבד 5 ימים בשבוע [ ת/1, ס' 3; רישומי התובע בכרטיסי העבודה - ת/1, נספח א'; (להלן: כרטיסי העבודה)].

4.       התובע פוטר ביום 13.7.08, לאלתר, ולפי מכתב הפיטורים - פיטוריו נבעו מצמצומים בנתבעת [כתב התביעה, נספח א']. התובע סירב לחתום על כתב ויתור, שהציגה לו הנתבעת, ורשם עליו, כי קיבל את משכורת חודש 7/08, פיצויי פיטורים, טפסי ביטוח לאומי, טפסי מס הכנסה ודמי מחלה, אך, הוא אינו מסכים שקיבל את כל שהגיע לו עקב עבודתו [כתב התביעה, נספח ד']. לטענתו, לא שולמו לו מלוא הסכומים המגיעים לו בקשר עם עבודתו בנתבעת, ובבסיס התביעה עומדת דרישתו לתשלומים שונים - בגין פיצויי פיטורים, הפרשי שכר וגמול שעות נוספות, החזר נסיעות, פדיון חופשה, הבראה, דמי מחלה ודמי חגים. עיקרי המחלוקת בין הצדדים בהליך זה, נעוצים באשר לאופן בו יש לבצע את התחשיבים השונים, בקשר עם זכויות כספיות של התובע.

5.       חישובי התובע מבוססים על כרטיסי העבודה, בהם רשם את ימי העבודה והשעות בהן ביצע את עבודתו. הנתבעת - שחובת הרישום מוטלת עליה - הכחישה את הרישומים, באופן סתמי "מחוסר ידיעה", אך, לא הציגה רישום אחר, כלשהו, של שעות עבודת התובע. נקדים ונאמר כבר עתה, כי גרסת התובע, לפיה רישומיו עברו לידי הנתבעת והיו הבסיס לחישוב שכרו, מהימנה בעיננו [כתב התביעה, ס' 6; עמ' 3, ש' 23-14; כתב ההגנה, ס' 6]. לפיכך - מקובל עלינו, כי בנוסף לרשום בתלושי המשכורת, יש להסתמך גם על רישומי התובע, אודות שעות העבודה, על מנת לבחון את המגיע לו.

6.       יוער, כי הנתונים המופיעים בתלושי המשכורת - הן באשר למספר שעות העבודה, בכל חודש, והן באשר למספר ימי העבודה, בכל חודש, חופפים במקרים רבים את אלה המופיעים בכרטיסי העבודה, וכאשר קיימים הבדלים מדובר בהבדלים קלים שמשמעותם מזערית, אם בכלל.

7.       להלן נדון ברכיבי התביעה, על פי סדרם.

דיון והכרעה

א. שיעור המשרה

8.       התובע טוען - כי היקף משרתו היה כדלקמן [כתב התביעה, ס' 8(ד); ת/1, ס' 6(ד)]:

42.5% בשנת 2003;

50.4% בשנת 2004;

71.1% בשנת 2005;

80.1% בשנת 2006;

90.6% בשנת 2007;

91.2% בשנת 2008.

9.       הנתבעת, לעומת זאת, טוענת - כי היקפי עבודת התובע היו נמוכים מעט מהנטען על ידו [תצהירו של מנכ"ל הנתבעת - מר מהרדר אמינפור (להלן: ה מנכ"ל) - נ/1, ס' 11]:

40.87% בשנת 2003;